מוכר לכם הדיאלוג הפנימי האין סופי עם עצמכם? בדיאלוג הזה אנו מנסים לשכנע את עצמינו שצדקנו ושאחרים טעו, שהיינו אחראיים ואחרים זילזלו, שיש לנו זכות קדימה ואחרים מפריעים בדרך, שבאה לנו לרזות ואחרים מפתים אותנו עם האוכל הטעים. בכל קונפליקט, מקובל לבחור את הצד המסויים ולבטל את הצד הנגדי. אך קיימת גם אפשרות לקבל קיומן של שני הצדדים המנוגדים. לשם כך ניתן להתחיל מלקבל את כל הצדדים בתוכינו. לדוגמא, "אני אדם נדיב ולפעמים קמצן", "אני כנה ולפעמים משקר", "אני צמחוני ולפעמים אוכל בשר", "אני אמפטי ולפעמים חסר פשרות", "אני אוהב ולפעמים אין לי אנרגיות להכיל את בן הזוג". קבלה של כל המכלול של עצמינו, הבנת מורכבותינו, מאפשרת לנו לפתוח את הלב לאחר. פתאום יש הבנה רחבה יותר של אירועי החיים והדיאלוג הפנימי המורט עצבים מפסיק. נהיה שקט....
