יש מקורות אנרגיה שונים בחיינו, שמעניקים לנו רצון ואפשרות לפעול, רצון להתקדם, חיות. להרגשת החיות אנו מחפשים אתגרים, או במילים אחרות זרזים (קטליזטורים). בשפה המדעית, קטליזטורים הם אלו שמזרזים תגובות כימיות. בלי הקטליזטורים, התגובות האלו היו מתרחשים, אך ייתכן והיה לוקח להם זמן אינסופי. גם בביולוגיה קיימים זרזים, אילו הם האינזימים השונים שעוזרים לנו בעיכול, שמירה על מערכת חיסונית, ניקוי ועוד. בלי האינזינים החיים בצורתם הנוכחית לא היו מתאפשרים. גם בחיים שלנו ברמה הפסיכולוגית אנו מחפשים זרזים. אני הבנתי שניתן לחלק את הזרזים הפסיכולוגים לשני סוגים: הקטליזטורים חיוביים וקטליזטורים שליליים. שני סוגים אלו, משמשים אותנו נאמנה, וכל אחד מהם זכות קיום זהה. קיומם נותן לנו זכות ואפשרות בחירה באיזה קטליזטור לבחור.
הקטליזטורים השליליים כוללים:
שיעמום/עצלנות/אדישות סתירות/התנגדות עוינות/כעס/זעם כשלונות מחלות כאבים ייסונוגדרים ביקורתיות ייגון מוות.
הקטליזטורים החיוביים כוללים:
שמחה אהבה התאהבות עיניין משיכה חזקה רצון לתת "בוער מבפנים" התלהבות רצון ליצור ערך עצמי
משום מה אנו מרבים להשתמש בקטליזטורים שליליים, כמו ייסורים, מחלות, דאגות, מלחמות, עוינות. זה קורה כי בעבר זה הכן הציל את חיינו הרבה פעמים. כך שאם לא היינו ממש מאושרים, אך לפחות נשארנו בחיים. לדוגמה אם אישה הייתה נפרדת מבעלה המכה, סופה היה להיות מנודה חברתית ולמות מרעב. אם לוחם היה מבטא חמלה לאויבו, האויב היה מחסל אותו מיידית. לכן הקטליזורים השלילים השתרשו בנו עמוקות.
היום החיים השתנו. כן, זה איפשהו נוגד את האינטואיציה שלנו לבחור בלסמוך, בלאהוב בלי פחד להיפגע, לבחור מקצוע שבו הנשמה שרה, כאשר הסביבה צועקת: איך תתפרנס מזה? במה תאכיל את ילדיך? זה מצריך אומץ לבחור בקטליזטור חיובי. זאת בחירה בחיים. זה כמו לקפוץ לתהום בישביל הרבה אנשים. מצד שני מה כבר החיים מזמינים אתכם לנסות?! אהבה, התלהבות, אושר, שימחה....
