בזמן האחרון אני פוגשת אנשים שכבר תקופה ארוכה עושים עבודה פנימית, התגברו על מחלות כרוניות, כאבים כרוניים, אפילו כאלו שהיו מיועדים לניתוח. חווים חיים מלאי עשייה, שפע וסיפוק. ופתאום מקבלים חזרה של התסמינים ולא מצליחים לאזן את עצמם. פתאום מקבלים בשורה שמשפיעה עמוקות ולא מצליחים לעכל אותה, כש כבר חשבו שאין בשורה כזאת שתפתיע אותם, מוכנים לכל תרחיש כי החיים חיסנו אותם כבר מכל כיוון. גם אני חוויתי במהלך השנה את אותן "הפתעות" המטלטלות והמעוררות. רוצה לשתף אתכם במה שעוזר לי, בתקווה שזה יכול לעזור גם לכם לעבור את התקופה של חוסר בהירות, אכזבה עצמית, תחושה של חוסר אונים: מאמינה שבכל אדם יש רופא פנימי שיודע בדיוק מה נכון לאדם בשלב זה בחייו. מאמינה שהגוף שלנו בכל רגע נתון עושה את הכי טוב בשבילנו בהינתן אפשרויות הקיימות. מאמינה שהודיה לעצמינו לגופינו ולכל נסיבות החיים עושה נסים ונפלאות. מאמינה שכל האירועים בחיינו כולל הכי עצובים, כואבים וחסרי תקווה, הם לטובת ההתפתחות של גוף-נפש שלנו או במילים אחרות לטובת האבולוציה האישית שלנו. הכל חולף. מאמינה שאין גבולות להתפתחות שלנו. מאמינה שאין גבול לאהבה.
לחוות את המתרחש, לקבל אותו, לאפשר לעצמך להרגיש עצב, מועקה, להרגיש שהלב נשבר, בלי להחליף אותם במחשבות חיוביות, בלי למחוק אותם, פשוט להודות בזה שיש כאב, יש קושי, יש פער שלא ניתן כרגע לסגירה. כש אנו מאפשרים לעצמינו לחוות את מה שיש, משו בפנים נרגע וניתן להמשיך לרקוד את החיים!
