אנו עסוקים כל הזמן במרוץ להספיק "לעשות" ולא מרשים לעצמנו "להיות" יותר מזה, חוויית ה"להיות" איבדה מכבודה וממקומה ונתפסת כעצלנות, מנוחה על זרי הדפנה, חוסר שאיפות ועצירה בהישגים. כשאנו עוצרים לשנייה, מיד קופצות רגשות אשמה: "מה פתאום אני יושבת ונחה כשצריך לשטוף כלים ולעשות צהריים? מה פתאום אני מתפנק במיטה כשצריך ללכת לעבודה או לעשות קניות? העניין הוא שאנו מכריחים את עצמנו לעשות משהו שלא רוצים לרוב. נוצר מצב שאנו מרגישים פריירים, לא מסופקים, עצבניים, מנוצלים, מותשים ולא מעריכים אותנו. זה תוצאה של הפרת האיזון. בכל מערכת הפרת האיזון גורמת או להרס או לצמיחה ברמה גבוהה יותר. חוסר מעש מוחלט הרסני באותה מידה כמו יתר עשייה. כש "להיות" מגיע לרווייה, ה"לעשות" מקבלת עוצמה ויעילות גם כן, והצלחות בעסקים, מבחנים, יחסי אנוש מתרחשות. כמו שבגלל יש עלייה וירידה ובלי אחד מהם אין גל, כמו שבלב יש התכווצות והרפייה ושניהם חשובים באותה מידה לפעילות התקינה של הלב, כמו שבחדר יש קירות והמרחב ריק ובלי המרחב הריק אין חדר, באותה מידה חשובים ה"להיות" וה"לעשות". מזמינה אתכם להחזיר איזון באו נהייה
שאלתי את עצמי: מה אני יכולה לתת לכם? תשובתי היא:להיות
Updated: Nov 29, 2018